תפסיקו לדאוג שהמנורות שלכם יתפוצצו
אם אי פעם שמתם את רכיבי החימום במקומות לחים – כמו למשל בלולי עופות או בחדרי אמבטיה – אתם יודעים מה זה אומר. צריך להילחם כל הזמן בלחות ובשינויים הפתאומיים בטמפרטורה.
הסכנה האמיתית היא שטיפה אחת של מים קרים על נורה חמה מאוד עלולה לגרום לנורה להתנפץ. הזכוכית נשברת, ואז יש סיכוי לקצר חשמלי או, גרוע יותר, שברי זכוכית בכל מקום. זו בעיה גדולה.
לכן אנו משתמשים בצינורות קוורץ עמידים בפני פיצוץ.
למה קוורץ עובד כל כך טוב
כשאנו אומרים “עמיד בפני פיצוץ”, אנו לא מתכוונים לפצצות. מדובר פשוט ביכולת של החומר לעמוד בלחץ ובחום מבלי להישבר.
אנו משתמשים בקוורץ בעל טווח טמפרטורות רחב, מכיוון שהוא לא מתרחב או מתכווץ כשהטמפרטורה משתנה. בעוד שחומרים אחרים מתרחבים ומתכווצים באופן דרסטי כשהם חמים או קרים, הקוורץ נשאר יציב.
אנו גם סוגרים את הקצוות של הצינורות בצורה הדוקה, כדי שהלחות לא תגיע לחוטי הטונגסטן. כך, אם הטמפרטורה משתנה באופן פתאומי, הצינור לא יתנפץ.
כיצד לעשות זאת נכון
רמת העמידות בפני מים תלויה באיכות האטימה. כדי שזה יעבוד, עלינו להשתמש בחומרים שיאפשרו למנורות לעמוד בלחות.
אך יש עוד טיפ: שימו לב להספק החשמלי של המנורה. אם תשימו מנורה בעלת הספק גבוה במקום קטן, החוטים שלה עלולים להישרף.
בנוסף, ודאו שמקור החשמל שלכם מתאים בדיוק למתח של המנורה. אחרת, המנורה עלולה להישרף מהר מדי.
החסרונות (וכיצד לתקנם)
קוורץ הוא חומר מעולה לעמידות בפני חום, אך הוא עדיין זכוכית. אם תשימו אותו במקום לא מוגן, ציפורים או אנשים עלולים לשבור אותו. יש צורך במסגרת מגנה.
ובבקשה, אל תשתמשו בחוטי PVC זולים – הם יימסו תוך כמה שעות. השתמשו בחוטי סיליקון או פייברגלס.
אם תעשו זאת כך, תקבלו מקור חום שאפשר לסמוך עליו – גם כשהלחות עולה והכל נהיה לח.